הועדה לזכויות הילד בכנסת, דנה בטיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים לקטינים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) בירכה אמנם על הנחיית משרד הבריאות מאתמול, לאסור ניתוחים כאלו, פחות מגיל 17orly29513

 אך אמרה כי מהדיון ומהמסמך של מרכז המידע של הכנסת עולה תמונה ברורה כי עד להנחיה זו המשרד לא התייחס עד כה לטיפולים אסתטיים המיועדים לקטינים ואף לא היו בידו נתונים על טיפולים כאלו. היא הוסיפה כי "הדימוי העצמי של הילד מושפע מדברים רבים ויש לו אשליה שאם יתוקן דבר מה - הכול יסתדר. איך על ההורים להתמודד עם הלחץ של הקטין? האם משרד הבריאות מפרסם מהם הסכנות ?!". לוי-אבקסיס קראה למשרד הבריאות לפקח על תחום הקוסמטיקה, ולבנות מסלול מחייב לקטינים לגבי הטיפולים הניתנים במכונים קוסמטיים.

 מבדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי למרות שטיפולים אסתטיים (כירורגיים – ניתוחים פלסטיים, ולא-כירורגיים – כטיפולי לייזר להורדת שער, טשטוש צלקות וכו') הפכו פופולריים בקרב קטינים, הרי שתחום הטיפולים האסתטיים לאוכלוסייה הכללית ולאוכלוסיית הקטינים אינו מוסדר כראוי. כיום אין למשרד הבריאות נתונים על מספר הקטינים שפונים לטיפולים אסתטיים, אין למשרד נתונים על סוגי הטיפולים שקטינים עוברים, על טיפולים שכשלו ועל תלונות של מטופלים קטינים בגין בעיות רפואיות שנבעו מטיפולים אסתטיים.

המחקר מזהיר כי למרות שיש הסבורים כי טיפולים אלו עשויים לעזור לקטינים בהעלאת הביטחון וההערכה העצמית. הרי שלצד היתרונות טמונות בהם גם סכנות, הן לבריאות הגופנית והן לבריאות הנפשית. השינויים הפיזיים והנפשיים המתרחשים בגיל ההתבגרות בעלי השפעה רבה על מצבם הבריאותי של המתבגרים. יש הטוענים שניתוחים פלסטיים בגיל רגיש כל כך עלולים לגרום לקטינים נזקים של ממש. אנשי מקצוע וחוקרים בתחום מציינים כי כדי להבטיח שטיפול אסתטי או ניתוח פלסטי זה או אחר לא יגרום נזק נפשי לקטין, יש חשיבות בהבנת המאפיינים האישיים של הקטין בטרם הטיפול, הגורמים לחוסר שבעות הרצון שלו ממראה גופו ולפנייה לטיפול אסתטי.

עורכת המחקר, מריה רבינוביץ, הוסיפה בדיון כי משרד הבריאות איננו מפקח את הטיפולים הלא כירורגיים, והטיפולים נעשים ללא פיקוח בריאותי. לדבריה, וועדה אמנם דנה בעניין לפני כחמש שנים, ואף נתנה המלצות מפורטות כיצד צריך להתנהל התחום – אך ההמלצות לא התקבלו ע"י משרד הבריאות ולכן גם לא יושמו.

ד"ר לאה ופנר, מנכ"ל ההסתדרות הרפואית, בירכה על הדיון החשוב, בנושא ציבורי שלא זכה לדיון ציבורי כולל. לדבריה, בהסתדרות הרפואית ישנם שלושה איגודים שמתעסקים בקטינים - חברה למתבגרים ומתבגרות, חברה לגניקולוגיה למתבגרות, איגוד הפסיכיאטריה למתבגר, ובכוונתם לערוך כנס של כל האיגודים הנוגעים בעניין, יחד עם הלשכה לאתיקה. "יש לזכור שהרופאים בעלי הכשרה רחבה מאוד, והתעסקותם הראשונה היא לאו דווקא החלק האסתטי אלא הרפואי. יש לזכור שבזהירות עלינו להעצים את ההורים אבל לא לקחת מהם סמכויות".

פרופסור ארנון אפק, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, הוסיף כי "הנושא איננו רק רפואה-נטו, יש בו אספקטים רבים שקשורים לדימוי עצמי של הילד, אתיקה ועוד. צריך לתת את האופציה לילד שחש שניתוח כזה ישפר את חייו אך לא ליצור לו ציפיות שווא.
שרמת המרפאות הכירורגיות אנו מבצעים פיקוח ובקרה". הוא הוסיף לגבי מרפאות כירורגיות בקהילה הרי שיצא חוזר המגדיר באמת שרופא צריך לעסוק בתחום מומחיותו, ובמקרה של חריגה ניתן לשלול רישיון ממרפאה. אפק הדגיש, עם-זאת, כי המכונים הקוסמטיים אינם מוגדרים כמרפאה כירורגית, ולכן אינם כפופים לפקודת בריאות העם, ואין למשרד הבריאות את הכלים החוקיים לפקח עליהם.

ד"ר עמוס לויאב, יו"ר הארגון לכירורגיה פלסטית ואסתטית ציין כי "חלק מהדברים אינם ברי פיקוח וכך ניתן לקנות בסופר פארם, פריטים להסרת שיער. אנו שותפים להנחיית החדשות האוסרות הגדלת חזה מתחת לגיל 17, אלא במקרים חריגים. משרד הבריאות לא נכנס למרפאות פרטיות, אך הוא צריך להחליט על מה הוא צריך לקבל דיווח, וכרגע אין חובת דיווח". לויאב הדגיש כי ניתוח הצמדת אוזניים נערך מגיל 6 ומוגדר ניתוח-מציל-חיים כיוון שילד עם 'אוזני פיל' עובר סבל.

ד"ר וייס, מנהל המערך לכירורגיה פלסטית בבית החולים "איכילוב" הוסיף כי ,אם סמכתם עלי לתת לי חולה עם גידול סרטני - תסמכו עלי גם שאני מטפל בילד. לא הכסף הוא מוביל. כירורגים פלסטיים לא מתעלמים מטובת המטופל. אצל ילד מפעילים שיקול דעת רב, ולראיה, אין כמעט תביעות נזיקין של ילדים בתחום הכירורגיה האסתטית".